החלטה בתיק ע"מ ת' 1908/13

ערר זה נסב סביב השאלה, מהן הדרישות מאדם שהסכים לערוב לשחרורו של נאשם ממעצר.

הרקע

המשיב מואשם בזריקת אבנים לעבר מתיישבים יהודים באזור, בחמש הזדמנויות שונות. התביעה ביקשה את מעצרו עד תום ההליכים.

כב' השופט עמרם חיימי בבית המשפט שומרון הורה לשחרר את המשיב ממעצר, בתנאי שיפקיד ערבות בסך 15,000 ש"ח, ובתנאי ששני ערבים יחתמו על ערבות בסך 15,000 ש"ח כל אחד.

כיוון שהמשיב לא עמד בתנאי השחרור, הוא זומן לדיון בבית המשפט, ונבחנה יכולתו לעמוד בתנאים מכבידים פחות. לאחר דיון הורה כב' השופט יעקב רז כי אם אחד הערבים לקיום התחייבויות המשיב יהיה ישראלי, יוכל סכום ההפקדה להיות 10,000 ש"ח.

עוד באותו יום המציאה הגנה ערב בדמות אביו של המשיב, וכן ערב ישראלי, ובית המשפט אפשר לתביעה להפנות אליו שאלות שונות, כדי לעמוד על טיבו. לאחר חקירה ממושכת למדיי, המתועדת בפרוטוקול, התנגדה התביעה לשני הערבים שהציגה ההגנה, משום שנגד הערב הישראלי תלוי ועומד הליך פלילי, ואילו אביו של המשיב הורשע בעבר ביציאה מן האזור שלא כדין.

כב' השופט רז דחה את התנגדות התביעה והורה כי המשיב יוכל להשתחרר ממעצרו אם יפקיד 10,000 ש"ח, ואם כל אחד מן הערבים שהוצעו יחתום על ערבות, כפי שנקבע מלכתחילה.

שני הצדדים הגישו ערר על החלטה זו: ההגנה עררה על גובה ההפקדה, בטענה שהמשיב אינו יכול לעמוד בסכום כה גבוה, ואילו התביעה  טענה נגד הפחתת סכום הערבות ונגד ההסתפקות בערבים שעברם הפלילי בעייתי.

טיעוני הצדדים

בדיון בפניי טען התובע המלומד, כי טעה בית המשפט קמא הן בהפחיתו את סכום ההפקדה והן בהסתפקו בערבים שעברם הפלילי אינו נקי. לטענת התובע, לא די ב- 10,000 ש"ח כדי להמריץ את המשיב להימנע מלעבור שוב עבירות ולהתייצב למשפטו, ואילו ערב שעברו אינו נקי לא יכול לשמש גורם שיפקח על המשיב, ועל כן לא יוכל למנוע ממנו לשוב ולבצע עבירות, או להמריצו להתייצב למשפט.

הסנגור טען בפניי כי סכום הערבות שעל נאשם להפקיד צריך להיקבע תוך איזון עדין: מצד אחד על הערבות להכביד על הנאשם במידה שתמריץ אותו למלא את תנאי השחרור ממעצר, ומצד שני צריכה הערבות להיות נמוכה מספיק כדי שהנאשם יוכל להפקידה ולהשתחרר ממעצר. הערבים שהוצעו על ידי ההגנה מהווים הבטחה מספקת לקיום תנאי השחרור, לאב הרשעה ישנה בעבירה שאינה חמורה, ולערב הישראלי יש תיק אמנם תיק חקירה פתוח, אך הוא לא הורשע בפלילים.

התובע הגיש היום לעיוני פסיקה שלדעתו תומכת בעמדת התביעה, כי ערבות לקיום תנאי השחרור משמעה פיקוח מקרוב על הנאשם.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

תנאים לשחרורו של עצור מתוארים בסעיף 42 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב]:

א.      שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור.

ב.       שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבא להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור"

בישראל, הסדרתו של שחרור בערבות מצויה בסימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, והיא מפורטת הרבה יותר מן ההסדר באזור:

"46.   שיקולים לקביעת ערובה (תיקון התשנ"ז)